גבוה על צוקי מואב, חוזה אלילים בשם *Balaam* נשכר לקלל את בני ישראל. בכל פעם שפתח את פיו, רק ברכה יצאה ממנו. ״אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה,״ אמר. ״דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל.״ *Balaam* לא האמין — אך האותיות שרו את שמו של המושיע דרך לשונו העקשנית.
