בתוך בית המקדש, הפרוכת הייתה ארוגה בתכלת, בארגמן ובתולעת שני — שלושת צבעי השמיים, המלוכה והארץ. מאחורי הפרוכת עמד ארון הברית, וכפורתו שמורה בידי שני כרובים מזהב שכנפיהם כמעט נוגעות זו בזו. יום אחד, פרוכת עמוקה בהרבה עתידה להיקרע לשניים.
